Skip to main content

"בלי חוק מדינה מול AirBnB, הם לא ישתפו פעולה והישראלי המשכיר ימשיך לחגוג"

"בלי חוק מדינה מול AirBnB, הם לא ישתפו פעולה והישראלי המשכיר ימשיך לחגוג"

השכרת דירות נופש לטווח קצר – תחום שהחל כאפשרות זולה להשכרת חדרים בדירות לתיירים, גדל וצמח לממדים מפלצתיים. התחום של חדרי ההשכרה גדל במספרים עצומים וישראל שיאנית העולם בתופעה. רק בתל אביב 10,500 דירות, שהן 110% ממספר חדרי המלון בעיר. לכולם ברור שרגולציה בתחום מחויבת מציאות.

מה קורה בתחום בעולם?
כריסטופר הנלי (Christopher Henly) מנהל מכירות AirDNA, חברה שאוספת נתונים ומספקת ניתוחים למשקיעים בתחומי האירוח והמלונאות, מספר שבשנתיים האחרונות היתה צמיחה של 140% במספר הדירות להשכרה בעולם. "בישראל המספר קפץ מאד באותה תקופה. תחום ההשכרה לטווח קצר הפך מקצועני בישראל ולכן גם מכניס יותר", הוא אומר ומוסיף: "כל הניתוחים מצביעים שטרנד הדירות לטווח קצר נמצא במגמת עליה מתמדת, בכל העולם. בפריז הגבילו את ההשכרה ליחידת דיור ל-120 ימים בשנה, בלונדון ל-90 ימים בשנה לנכס. בשני המקומות יש מגמת עליה בתחום ולכן זה כנראה עדיין משתלם.

"בני יורק מגבילים את השכרה ללא פחות מ-30 יום ושם זה הפחית את מספר ההשכרות לטווח קצר ובברצלונה סגרה העירייה 2,500 דירות כאלה שלא עמדו בתקן. אמסטרדם היא היחידה שההגבלה הפחיתה בה את מספר ההשכרות של דירות לטווח קצר באופן ברור".

מאנל קזלאס (Manel Casalas), מנכ"ל התאחדות המלונאות בברצלונה, עיר של קצת יותר ממיליון תושבים אבל עם 32 מיליון תיירים בשנה, מספר שבעיר הדפו את השוק השחור של השכרת הדירות. "עד 2009 לא היה פיקוח אבל עד 2014 הצלחנו להשליט פיקוח", הוא מסביר ומספר שבעיריית ברצלונה החלו לעבור מדלת לדלת ולבדוק את חוקיות הדירות להשכרה לטווח קצר ולרשום אותן. "קשה מאד לבדוק את זה מפני שצריך להיכנס לדירות וזו בעיה", אמר קזאלס.

בסופו של דב הוציאו הדירות רשיונות והחלו לשלם מיסים אבל זה היה תהליך של שנים. "הרפורמה הטיבה בעיקר עם התושבים, שיצאו לרחובות בדרישה למתן את מספר התיירים", הוא מסכם.

אבי אגאג'ני, סגן נשיא התאחדות המלונאות אומר שהמלונאים, בעיקרון, אינם נגד התופעה. "אנחנו חושבים שצריך כללים סבירים, בעיקר בתחום הכלכלה השחורה מפני שלא הגיוני שתהיה כאן כלכלה עם מחזורים כאלה בלי שמושת עליה מיסוי ועדיין לא דיברנו על תחום הביטחון ותחומים נוספים", אומר אגאג'ני ומוסיף: "רגולציה סבירה ולא העלאה זניחה על ארנונה, תסדיר את העניין. העירייה יכולה להגביל את מספר הדירות להשכרה במבנה, את מס' הימים להשכרה אבל רישום הוא מחויב המציאות. הם כרגע מפעילים מלונות ללא רגולציה. עם קצת יצירתיות אפשר לעשות מהלך מגביל שלא יפגע במשכירים או במלונות".

מה בתל אביב?
"בינינו לבין המלונאים אין ויכוח", אומר איתן שוורץ מנכ"ל עיר עולם, "בשנים הראשונות ראינו בתופעה יכולת של העיר להתרחב בעתות ביקוש ולהציע ארוח זול יותר. בשנתיים האחרונים התופעה גדלה בממדים שמפריעה לתושבי העיר. ברור לנו שללא הגבלה לא נצליח לשלוט בתופעה. אנחנו חייבים עזרה של המדינה בכך כי הכלים שברשותנו מוגבלים. אנחנו חייבים חקיקה זוה דורש את המדינה".
"אנחנו נגד מיסוי בלבד כי טייקונים שמחזיקים עשרות דירות יהפכו למלונאים והפגיעה תהיה בכולנו. ההאחדה תבוא לרעתנו. אנחנו צריכים להגדיר מי והיכן יכולים להשכיר כדי לאפשר לאנשים להשכיר את דירתם ללא הפרעה וכדי לא לפגוע במרקם העירוני. אנחנו רוצים להפעיל ולהציג מול AirBnB חוק מפני שבלעדיו הם לא ישתפו פעולה. אם לא יהיה חוק מדינה מול איירבנב, עם ישראל המשכיר ימשיך לחגוג".

עו"ד נוגה חרובי, גורניצקי ושות', המשרד שמייצג את ההתאחדות, מסבירה שהתחום רב מימדי מבחינה משפטית ויש לו הרבה השקות לתחום לעירייה אבל הרבה תחומים בטיפול המדינה.

"בתחום המדינתי אנחנו רואים הזנחה של התחום. יש הרבה רעיונות אבל הקונפליקט הזה מתמשך ומעט נעשה ברמה המעשית. אנחנו מנסים לפעול מול רשות המיסים אבל היא לא היתה נלהבת להיכנס לתהליך. אנחנו נעתור לבג"צ בשם התאחדות המלונאות מול הכלים של רשויות המיסים", היא מסכמת.